זאפורוז ' יה

היא עיר בדרום-מזרח אוקראינה המהווה את מרכז מחוז זפורוז'יה. זאפורוז ' יה

העיר נמצאת על הנהר דנייפר ממול לאי חורטיצה - בסיסם הראשון של הקוזקים במאה ה־ 17.

העיר נוסדה ב לאחר סיפוח השטח לרוסיה בעקבות מלחמת רוסיה - טורקיה.

שמה הראשון של העיר היה אלכסנדרובסק על שם הנסיך אלכסנדר גוליצין.

ב נבנתה על נהר הדנייפר ליד העיר תחנת כוח הידרואלקטרית דנייפרוגס הגדולה ביותר בכל ברית המועצות, ובתי חרושת לאלומיניום וברזל.

ליד תחנת הכוח נבנה יישוב עירוני חדש שחובר לעיר העתיקה על ידי שדרות לנין באורך 13 ק"מ, אחד מהרחובות הארוכים בכל אירופה.

העיר נהפכה למרכז התעשייתי השלישי בגודלו באוקראינה.

בהמשך התווספה תעשיית המכוניות ( זאפורוז ' ץ ), וכן תעשיית מנועים למטוסים.

הקהילה היהודית בזפוריז ' יה

הקהילה היהודית בזפוריז ' יה, אשר מנתה ערב מלחמת העולם השנייה כ -35,000 נפש, הושמדה כולה על ידי הגרמנים מיד לאחר כיבוש העיר באוקטובר 1941.

באתר ההריגה נמצאת כיום שכונת מגורים ובמרכזה אנדרטה לזכר הנספים (הכתובת מדברת על אזרחים סובייטים שנרצחו, אך הכוונה ליהודי העיר).

לאחר המלחמה חזרו יהודים לעיר, אולם תחת המשטר הקומוניסטי נמנעה כל פעילות דתית יהודית.

רק לאחר נפילת ברית המועצות ועצמאות אוקראינה ( ב -1991), קמו מחדש מוסדות הקהילה, כולל מוסדות חינוך קטנים.

ב-1995 שלח ארגון הג'וינט לקהילה את הרב נועם שלזינגר אשר שיקם את החיים הדתיים היהודים בעיר. מ-1997 החליף אותו שליח חב"ד, הרב נחום ערנטרו